מועדון מהבית – מגזין מס' 65: חיבורים
שלום לכל חברי המועדון,
נפתח בברכת יום הולדת שמח לכל ילידי חודש פברואר (שאנו מאד מקווים כי הם האחרונים לחגוג 'יומולדת קורונה' השנה...).
הגיליון הפעם עומד בסימן "חיבורים".
הפסיכולוג קרל יונג טען כי לכל החיים בכדור הארץ יש תת מודע קולקטיבי. יונג סבר כי הלא-מודע כולל גם תכנים נפשיים שמעולם לא הגיעו לסף התודעה של האדם. הלא-מודע הקולקטיבי כולל ארכיטיפים, שהם צורות או סמלים הקיימים אצל כל בני האדם בכל התרבויות. לדעת יונג, הלא-מודע הקולקטיבי הוא המבנה בעל ההשפעה הרבה ביותר על האישיות, הוא כולל את כל אוצר החוויות שהצטברו במשך דורי דורות של קיום הגזע האנושי, חוויות המחברות בין כל בני אנוש, ונשארו כעקבות זיכרון במוח האדם. בגיליון זה ננסה להתחבר בינינו לבין עצמנו, לחבר את הטבע עם האמנות, המוסיקה והיופי סביבנו, ולהתחבר גם עם תרבות וחידושי המדע ועם חיבורים המסבים לנו גאווה כחברי סגל באוניברסיטת תל אביב.
מאחלים לכם הנאה רבה!
בברכה, סיגל ושלומית צוות מועדון אוניברסיטת ת"א (ע"ר) אתר: www.facultyclub.co.il
הרצאות "בכור המהפכה" בעת מגיפת הקורונה:
חידושים בחקר המוח הגברי והמוח הנשי - מדע או מיתוס?
פרופ' דפנה יואל מהחוג לפסיכולוגיה באוני' ת"א. מקדימים דברים משפחת קציר... ההרצאה מתחילה בדקה ה-7.
תורת המשחקים: מדע קבלת ההחלטות
2.8 מיליון צופים. תורת המשחקים בוחנת את האינטראקציות האנושיות דרך עדשת המתמטיקה. בהנחיית: האנק גרין.
ד"ר חיים שפירא - אני חושב משמע אני טועה: הטיות קוגניטיביות בקבלת החלטות
כנס של המסלול האקדמי במכללה למנהל, עסק בהיבטים השונים של השפעות פסיכולוגיות על קבלת ההחלטות של שחקנים בשוק ההון. המרצה ד"ר חיים שפירא, סופר ומרצה שלימד גם באוניברסיטת תל אביב, בנוסף לחוגים השונים גם ביחידה לנוער שוחר מדע. למד לדוקטורט בחוג לסטטיסטיקה ודוקטורט נוסף בחוג לחינוך באוני' ת"או הרצה גם אצלנו במועדון. ד"ר שפירא מציג בצורה הומוריסטית את ההטיות הקוגניטיביות בעת קבלת החלטות.
5 דקות של גאווה מקומית
דביר רדונסקי מאוניברסיטת תל אביב על המצלמה המשוכללת בעולם
דביר רדונסקי, בוגר המחלקה להנדסה ביו-רפואית לתואר ראשון ושני ודוקטורנט במחלקה, נבחר לייצג את הפקולטה להנדסה במסגרת פרויקט "MindTalks". דביר הוא חוקר בתחום ה-MRI במעבדה ל"דימות MRI מתקדם" של ד"ר נועם בן-אליעזר.
ה-MRI התפתח באופן מטאורי ומציע את מה שנחשב לדרך היעילה ביותר לחקור אנטומיה, פיזיולוגיה ותהליכים קוגניטיביים. לצד היתרונות, להדמיה מגנטית ישנה מגבלה מרכזית בהיותה כלי סובייקטיבי, משמע פיענוח התוצאה תלוי בפרשנות הצופה.
MRI-כמותני (qMRI) עושה שימוש בשיטות מתקדמות לעיבוד המידע ומהווה קפיצת מדרגה לעבר ייצוג חדשני, מדויק ומפורט של התמונות. "המחקר שלי מתמקד בפיתוח שיטות כמותניות, אשר מסוגלות להבחין בתהליכים עדינים ומכריעים ולהבדיל מצב תקין וחריג. מתוך תקווה להפוך את ה-MRI למכשיר מדידה אובייקטיבי, אני וחוקרים נוספים בתחום עובדים כדי לאפיין גם תהליכים שנסתרים מהעין. במסגרת העבודה אני מממש שיטות מתקדמות של qMRI על פתולוגיות כמו טרשת נפוצה וסרטן השד" מסביר דביר.
הכל מחובר - כך | טום צ'י | TEDxTaipei
טום צ'י עבד במגוון רחב של תפקידים בתחום תעשיית ההייטק, החל מחוקר אסטרופיזי עד ליועץ של Fortune 500 וכלה כבכיר בארגונים שונים, בפיתוח מוצרי ושירותי חומרה / תוכנה חדשים.
הוא מתעמק בסוגיות ההתפתחות האנושיות עם יזמים חברתיים ברחבי העולם, אתחול מחדש של המסגרות הבסיסיות של היזמות עצמה ומציאת החיבור המקשר.
כ-4.9 מיליון צופים
הצגה: חמישה אקדחים (במערכה האחרונה) | תיאטרון קרוב
ע״פ אנטון צ׳כוב, רעיון עיבוד ובימוי: ניקו ניתאי.
לאחר הצגת הוקרה שנערכה לכבודו, שחקן ותיק מתעורר בתיאטרון ונתקל במאבטח הלילה של המקום. הוא מחליט לצאת למסע ולהראות למאבטח את עולמו, אט אט עם קריצה קומית נפתחים בפני הקהל אחורי הקלעים ובעזרת שחקני התיאטרון הצעירים, דרך סיפוריו של צ'כוב, מתגלה עולם מלא בגידות, אגו, מערכות יחסים, אהבה, כסף ותשוקות. הדמויות מאבדות שליטה ושחקן אחד ותיק יעשה הכל כדי למנוע מהם לירות באקדח במערכה האחרונה. ההצגה התארחה בפסטיבלים באירופה בהצלחה גדולה. "קשה להאמין, אבל הילד הנצחי הזה של תיאטרון השוליים הישראלי הוא בן 80 ... שיעור גדול במלאכת החיים, למבצעים ולקהל. כל המכלול הזה של ניתאי הדון קישוט, של התיאטרון הנאיווי כדרך חיים והקבוצה המרשימה מאוד של שחקנים מוכשרים, מיומנים ואמינים... מעורר תיאבון." [מיכאל הנדלזלץ, הארץ] "הפקה אינטליגנטית ומרגשת, שמוכיחה כי ניקו ניתאי, האריה הזקן של הפרינג' הישראלי, עדיין יודע לשאוג, גם אם שאגתו שקטה, אינטימית ומלאת חמלה, כראוי לטקסטים הנפלאים של צ'כוב. את הקטעים מצ'כוב מציג ניתאי באמצעות חמישה שחקנים צעירים, המגישים ביצועים נאים ורבי ניואנסים, המדגישים את המימד הטרגי קומי". [שי בר-יעקב, ידיעות אחרונות]
"העיבוד משעשע ברגעים רבים ורציני מאד במהותו. חמישה שחקנים צעירים, מרשימים ומצויינים, חוברים בהצגה המרנינה הזאת אל ניתאי הנמרץ, קל התנועה והממזרי". [צבי גורן, הבמה]
גרינלנד – ארץ הקרחונים הבלתי נגמרים
מרחבי קרח ומסע אל הזוהר הצפוני בין הרים ומפלים. שבו וצפו מבלי להרטיב אצבע או לסבול מהקור...
10.2 מיליון צופים. סרטון קצר באיכות של 4K.
מדוע מעצמות גדולות נופלות והאם ארה"ב בדרך למטה?
מתוך סדרת הרצאות של פרופ' אוריה שביט אוני' ת"א, מיתוס ומציאות.
ובאותו נושא, לכל המבקשים להעמיק: האם אמריקה "גדולה שוב"? על מורשת טראמפ, עתיד הטראמפיזם ואמריקה ביום שאחרי .
אירוע בהפקה משותפת של המרכז לחקר ארה"ב בשיתוף תוכנית פולברייט והחוג ללימודים אמריקניים באוניברסיטת תל-אביב. שיחת זום. כל דובר מדבר בערך 10 דקות (מלבד ההרצאות).דוברים:
דברי פתיחה / ד"ר יואב פרומר (ראש המרכז לחקר ארה"ב בשיתוף תוכנית פולברייט, אוניברסיטת תל-אביב)
מה לא למדנו על מגדר בתקופת נשיאות טראמפ? / פרופ' מילאת שמיר (סגן נשיא, אוניברסיטת-תל אביב)
איתנות מוסדות הדמוקרטיה האמריקאית: הבחירות וביהמ"ש העליון / ד"ר אודי זומר (אוניברסיטת תל-אביב)
על מורשת מדיניות החוץ של טראמפ / פרופ' אבי בן-צבי (אוניברסיטת חיפה)
רטיגו טראמפ (אנגלית) / ד"ר ניר עברון (אוניברסיטת תל-אביב)
לבנה בתרבות האמריקאית, 2020-2016 (אנגלית) / ד"ר טיילור ג'ונסטון
ההיסטוריה של הרעיונות – וואבי סאבי
בלב הפילוסופיה והחוכמה היפנית טמון מושג הנקרא 'וואבי-סאבי'; מונח המציין מחויבות ליומיום, למלנכולי, למעט שבור וללא מושלם. זה מונח שאנחנו צריכים הרבה יותר ממנו בחיינו. מיליון צופים.
בלט עם אוהד נהרין ולהקת בת שבע
אחד מי יודע?, כוריאוגרפיה אוהד נהרין, מרכז סוזן דלל תל אביב. 7.5 דקות.
ספרות - מדוע כדאי לקרוא את קורט וונגוט? - מיה נקאמולי
קורט וונגוט מצא הקשרים מסודרים בסיפורים רבים, שילוב של מוזר עם מציאות. קורט חקר את העמימות בין מזל הטוב והרע והפעולות אנושיות ברומנים שלו. הוא ניסה להבין את ההתנהגות האנושית על ידי חקר הצורות של סיפורים - תוך שהוא גולל כרונולוגיות פשוטות. מיה נקאמולי מנסה לבדוק את ספריו של וונגוט, ספרים שהם לעיתים אפלים וקודרים אבל גם נוסכי תקווה...
פגישה עם סופר - קורט וונגוט מרצה באוניברסיטת קייס
קורט וונגוט, בן 81 בעת ההרצאה, ידוע כאחד מענקי הספרות באמריקה. מחברם של ספרים כמו בית מטבחיים-חמש, עריסה של חתול, ורומנים רבי מכר אחרים. בית מטבחיים 5 הזניק אותו לראש רבי המכר בשנת 1969. כמו רומנים רבים אחרים של וונגוט, בית מטבחיים 5, מושרש עמוק בחוויותיו האישיות של המחבר. רב המכר הזה מסתמך על כליאתו המסויטת על ידי הגרמנים, שהחזיקו אותו עם שבויי מלחמה אחרים במקום תת קרקעי לאחסון בשר במהלך הפצצת כוחות בעלות הברית שהרגה 135,000 איש בדרזדן, גרמניה. הרצאתו מלווה בהומור ודברים נועזים מול השמרנות האמריקנית... לאחר הקדמות רבות הוא סוף סוף מרצה מהדקה ה-8.
הדודאים והפרברים – שי
"שי", שירם של הדודאים והפרברים מאלבומם המצליח "הדודאים הפרברים" שיצא בשנת 1985 והפך לנכס צאן ברזל של המוסיקה הישראלית. מילים: רחל, לחן: לוי שער.
כיצד הכין ליאונרדו דה וינצ'י מפה "לווינית" בשנת 1502?
היה זה הישג של דמיון טכנולוגי והבנת סמלים. המפה היתה די מדויקת.
לאונרדו דה וינצ'י ידוע באמנותו ובהמצאותיו - אך גם במפות פורצות הדרך שלו, כמו זו של אימולה, איטליה. מעניין מה היה אומר על הווייז... 4.44 מיליון צופים.
לב אנגליה – טיול עם ריק סטיבנס
בימים אלו, כשהקורונה משתוללת באנגליה, הדרך היחידה לטייל בה, היא וירטואלית... להלן סרטון בן 25 דקות שיזכיר לנו את אנגליה...
כיאה לאוניברסיטת תל אביב, נתחיל בביקור באוניברסיטאות המכובדות שלה, לאחר מכן נמשיך למורשת המלכותית ונקבל תזכורות לעוצמתה התעשייתית. באוקספורד ובקיימברידג ' נראה היכן למדו מלכים וראשי ממשלה. בארמון בלנהיים - מקום הולדתו של ווינסטון צ'רצ'יל - ניצור קשר עם האצולה האנגלית. ליד גשר המתכת, "איירונברידג'" נעלה זיכרונות מהמהפכה התעשייתית. לאורך כל הדרך, ניסע בצדו השמאלי של הכביש וננסה ללטש את נימוסי הפאב שלנו...
אומנות - האומן משתמש ב-A.I. על מנת ליצור את האמנות שלו
האמן רפיק אנאדול לא עובד עם מכחולים או חימר. במקום זאת הוא משתמש באוספים גדולים של נתונים ואלגוריתמים של למידת מכונה כדי ליצור יצירות מהפנטות ודינמיות.
כמה רחוק זה רחוק מידי? בינה מלאכותית
האם בינה מלאכותית יכולה להרגיש? עד היכן נוכל להרחיק בפיתוח אותה בינה? זהו פרק ראשון בסידרה הדנה בכל ההיבטים של בינה מלאכותית. מנחה רוברט דאוני ג'וניוור. בפרק הזה ידונו בשיתופי פעולה בין אדם למכונה. 47 מיליון צופים!
קונצרט: מפצח האגוזים
מפצח האגוזים של צ'ייקובסקי בביצוע תזמורת הפילהרמונית של רוטרדם. 4.1 מיליון צפיות.
בריכות אלה עוזרות לתמוך במחצית מהאנשים על פני כדור הארץ
מהן הבריכות הכחולות החשמליות הללו באמצע מדבר יוטה? ולמה הן ממשיכות לשנות צבע?
הצטרפו לדרק מולר כשהוא מתבונן בתמונות המוזרות, ולכאורה בלתי מוסברות שנמצאות ב-Google Earth כדי לגלות מה הן על פני כדור הארץ. זה מופע וולוג טיולים, תיעודי ומדע. 1.1 מיליון צופים.
האופרה שרה בצוותא | דודאים וגשר הירקון
סימן שאתה צעיר – מהדודאים עד גשר הירקון, בני וישראל התחילו כדודאים כשהצטרף אריק ונהיתה לנו שלישיית גשר הירקון ואז גם יהורם הצטרף לעניין. ערב שכולו נוסטלגיה לזמר העברי הכיפי של פעם מלהיטי הדודאים הגדולים – ערב של שושנים, שבוע האהבה, החליל ודרך הטבק ללהיטים שלא עוזבים אותנו לעולם של גשר הירקון – אהבת פועלי בניין, כשאור דולק בחלונך, איזה יום יפה, העיר באפור, לילה בחוף אכזיב ועוד.. ועוד.. ועד ועוד.... מנהל מוזיקלי: דודי זבה בהשתתפות: גוני כנעני, יעל לויטה, טל גנור, יאיר פולישוק, נמרוד גרינבוים זמר אורח: ישראל גוריון
סרט דוקו - רצח בקולנוע צפון | כאן דוקו (וגם תכנית רדיו למי שמעוניין...)
ניצול שואה צעיר רוצח אדם בקולנוע צפון בתל-אביב ב-1957. המדינה הצעירה סוערת אך זהו רק קצה חוט של פרשייה בה מעורבים יהודייה שניהלה רומן עם קצין נאצי, מהנדס איטלקי יהודי שנקלע לקו האש ואלמנה נוצרייה. 🎧 האזינו לתוכנית הרדיו המקורית ששודרה בשנת 1967 בקול ישראל, "יומו של אסיר", בה התראיין טומי בליץ וחשף את סיפורו ◄https://bit.ly/2Ij3AoH 🎧
האמת מאחורי יציאת מצרים: אמת או בדיה?
יציאת מצרים: סיפורם האפי של פרעונים ויהודים, מכות וניסים, פיצול הים, טביעת צבא, משה וגילוי. הסיפור הוא לב ליבם של היהדות, הנצרות והאיסלאם.
לאחר שש שנות מחקר, בעבודה עם ארכיאולוגים, אגיפטולוגים, גיאולוגים ותיאולוגים, הגיע שמחה יעקובוביצ'י למסקנה פורצת הדרך כי יציאת מצרים התרחשה מאות שנים מוקדם ממה שחשבו בעבר. עם לוח הזמנים החדש הזה ביד, יעקובוביצ'י ועמיתיו בחנו מחדש חפצים ארכיאולוגיים שהתעלמו מהם זמן רב וגילו את האמת שלהם אודות יציאת מצרים והשושלת המצרית ששלטה, לפי דעתם, באותה תקופה. האם שמו של פרעה אחמוזס בעצם מתורגם כ"אח של משה"? האם יציאת מצרים היתה בתקופת החיקסוס?
המפיקים חברו לכמה ממעצבי האפקטים כדי ליצור חוויה דיגיטלית ייחודית של יציאת מצרים. בשילוב ממצאים ארכיאולוגיים עם השפעות מודרניות המושכות את העין, בנה ג'ייקובוביץ 'מוזיאון וירטואלי כדי להציג את תגליותיו. כאגיפטולוגית (שביקרה וסייעה לפרופ' גבעון ז"ל בכתיבת הספר "אבני סיני" על סרביט אל חאדם ונאלצה להפרד מכל המימצאים במסגרת הסכם השלום עם מצרים), אני חוששת שלצערי לא ניתן לכופף את לוח הזמן כאוות נפשנו אבל גם אם הכל מוטעה, וכל הסיפור הוא בעצם...סיפור, נחמד לצפות בסרט ולו רק בשל האפקטים המיוחדים... מעל 8 מיליון צופים.
מתוך הסדרה של ערוץ הטיולים "ישראל הפראית "- תנודות בחבל הים תיכוני
החבל הים תיכוני היה תמיד נתיב נדידה עבור עמים, קהילות ובעלי חיים - באוויר בים וביבשה. אזור שבמרחביו עשרות אלפי שנים של הגירה וחילופי אוכלוסין, חלק מבעלי החיים מהגרים רק לזמן קצר ואחרים משתקעים לתמיד.
מוסיקה, שני קטעים של יוצר אחד, נייג'ל סטנפורד: CYMATICS- מדע נוכח מוזיקה
כיצד נראית מוזיקה? בעזרת מים, אש, מלח ושאר עזרים חזותיים מפתיעים, מנסה נייג'ל סטנפורד להראות לעין האנושית איך "נראית" מוזיקה. וכל העם רואים את הקולות: 35 מיליון צופים.
AUTOMATICA - רובוטים נוכח מוזיקה
רקוויאם לרובוט: הסימפוניה שמבוצעת ע"י רובוטים.
פרויקט מהפכני, פרי יצירתו של המהנדס-אמן נייג'ל סטנפורד, מציג תזמורת של רובוטים תעשייתיים ברוח התקופה הבוטית של המאה ה-21 ■הרובוטים המתוכנתים מנגנים יחד סימפוניה מתוזמרת באמצעות תוכנה מיוחדת.
כל אלו שמוקסמים מהחיבור שבין מוסיקה ורובוטים ודאי ישמחו לשמוע את הסימפוניה המוזיקלית, יש שיאמרו משוגעת, מבית היוצר של חברת Automatica - פרויקט הכולל מספר רובוטים תעשייתיים ליצירת תזמורת מכנית ענקית... בפרוייקט הנוכחי עליו עבד סטנפורד משנת 2015 מרכיב סטנפורד תזמורת של רובוטים תעשייתיים ברוח התקופה הבוטית של המאה העשרים ואחת. כ-20 מיליון צופים.
הזדמנות אחרונה לשמוע את פרופ' חוה יבלונקה טרם פרישתה לגימלאות
מבנה התאוריה האבולוציונית וחקר המקורות של התודעה עם פרופ' חוה יבלונקה. במסגרת יום ההיכרות עם מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים באוניברסיטת תל אביב.
קונצרט – מופע במיוחד לכבוד השנה הנוצרית החדשה
ביגבנד חיפה מארחת ליאוניד פטשקה ואת הביטבנד חיפה במופע חגיגי לשנה הנוצרית החדשה, בתכנית מיוחדת.
תזמורת הביג בנד חיפה – מנצח ג'ף הווארד תזמורת הביט בנד חיפה בניהולו של יובל קאופמן – מנצח ארמן אסלניאן סולנים אורחים: ליאוניד פטשקה – פסנתר גרגורי ריבקין – חצוצרה.
"סוד" בניית הפירמידה הגדולה של חופו בגיזה איננו סוד!
תעלומת הפרמידה בגיזה נפתרה: ארכיאולוגים גילו מי יצרו את הפירמידה הגדולה ואיך הצליחו לבנות את אחד משבעת פלאי העולם העתיק.
את הפירמידה הגדולה של גיזה, אחד משבעת פלאי העולם העתיק, פוקדים מיליוני תיירים מדי שנה.
מדענים, ארכיאולוגים ואוהדי היסטוריה רבים תהו: כיצד נבנתה הפירמידה הגדולה? החדשות הטובות הן, שאינכם צריכים לחכות למציאת מסע בזמן כדי לגלות את התשובה.
סוד הפירמידה הגדולה כבר אינו תעלומה. לא נדרשו חייזרים אלא עבודה קשה, מחצבת אבן גיר וסירות עץ כדי ליצור את אחד מפלאי העולם העתיק. 21 מיליון צופים.
צוותרבות עם המשורר רוני סומק
צוותרבות בצוותא, מארחים הפעם את המשורר רוני סומק על ספרו האחרון "כל כך הרבה אלהים". מראיין אבי גיל. כמו כן משתתפים: שירלי סומק, חגית גרוסמן, טייב רנאים, נגינה ושירה : חיים רחמני.
תערוכות - סיור וירטואלי באגף החדש של מוזיאון בית התפוצות
מאחר שאנו מנועים מלסייר במוזיאונים, ההר מגיע למוחמד. בית התפוצות מציג את התערוכות: מבצע משה, 30 שנה אחרי. עדשה יהודית 2019. תערוכת גיבורים: פורצי דרך של העם היהודי. ויהי צחוק: הומור יהודי מסביב לעולם. הללויה: כינוס, תפילה ולימוד.
בהנחיית איתמר קרמר מנהל ביה"ס הבינ"ל ע"ש קורת ללימודי העם היהודי.
ולקינוח : אם כבר לבד
מיכה שטרית מילים ולחן: מיכה שטרית ְלֹא כְּמוֹ בֶּעָבָר וְלֹא כְּמוֹ שֶׁדֻּבַּר הַכֹּל עוֹמֵד לֹא זָז. עֶצֶב, גֶּשֶׁם, אַהֲבָה, לֹא מְשַׁנִּים דָּבָר מַשֶּׁהוּ מֵת, מַשֶּׁהוּ נִגְמַר. אַהֲבָה רְחוֹקָה בְּרַכֶּבֶת תַּחְתִּית שֶׁחוֹצָה בְּלוֹנְדוֹן אֵיזוֹשֶׁהִי כִּכָּר, לִי כּוֹתֶבֶת "קְצָת קַר עַכְשָׁיו, מָתַי אַתָּה בָּא?" מִילְיוֹנֵי אֲנָשִׁים לְבַד, וְאִם כְּבָר לְבַד אָז שֶׁיִהְיֶה בִּתְנוּעָה, שֶׁנִּתְחַמֵּם, שֶׁלּא נִקְפָּא, שֶׁלּא נִשְׁתַּגֵּעַ. זֶה מִשְׁתַּנֶּה אֲבָל לְאַט וּמְשַׁנֶּה כָּל כָּךְ מְעַט אֵיפֹה אֲנִי וְאֵיפֹה אַתְּ? אַתְּ לֹא כָּאן בָּרֹאשׁ אַתְּ בְּרַכֶּבֶת תַּחְתִּית וְאוּלַי אַתְּ בִּכְלָל לֹא אֲמִתִּית וְהִמְצֵאתִי שֶׁקַּר וְשֶאִכְפָּת לָךְ מָתַי אֲנִי בָּא? מִילְיוֹנֵי אֲנָשִׁים...
החברים של נטשה בביצוע חי אצל דידי לוקאלי:
אפרטיף: לכל המתגעגעים להרצאות זום ולהשקות ספרים:
הרצאת זום "מן האגם לאגמון" החולה וההיסטוריה הסביבתית של ישראל ערב השקה לספר: 'האגם הנעלם: החולה כסמל להשתנות היחס לסביבה במדינת ישראל', מאת מיה דואני יום שלישי | 9.2.21, כ"ז בשבט | 19:30-18:00 | בזום ובפייסבוק
מה השתנה? התמורות בהתייחסות לסביבה בישראל מאז ייבוש החולה | פרופ' ערן פייטלסון, האוניברסיטה העברית ראשית שמירת הטבע: לאומיות או סביבתנות? תהליכים מלמעלה או מלמטה? | פרופ' רקפת סלע־שפי, אוניברסיטת תל אביב מה נעלם בסיפור על ייבוש החולה ושימורה? | ד"ר מיה דואני, המכללה האקדמית תל-חי והמכללה האקדמית כנרת ללא תשלום. להרשמה: https://bookspirit.co/
מקוים שנהניתם ומאחלים לכם אלפי חיבורים חדשים...
שבת שלום וסופשבוע נעים.
בברכה, סיגל ושלומית צוות מועדון אוניברסיטת ת"א (ע"ר)