מועדון מהבית - מגזין מס' 71

מועדון מהבית – מגזין מס' 71: כוח החיים

לחברים שלום!

לאחר חופשת הפסח, ב-18 לאפריל, נשוב לפעילות ולבקשתכם נערוך סיורים בגן הסלעים והסקולנטים בגני יהושע. בגנים הללו נמצא גם הגן הארכיאולוגי בו נמצא העתק מריצפת בית הכנסת בבית אלפא, הגן הגזום ומשפחת תנים חביבה... כל קבוצת סיור תמנה עד 20 חברי סגל בלבד לפי דרישות התו הירוק. את הסיורים תנחה ד"ר ענת אביטל.

שריינו את התאריך, פרטים מלאים והנחיות להרשמה יישלחו בנפרד מיד אחרי חג הפסח.

בגיליון זה בחרנו להציג את כוח החיים והמשכיותם הן מבחינת הביולוגיה, הארכיאולוגיה, האנתרופולוגיה ומחקרים מתקדמים בתחומי המדע השונים והן מבחינת תחקירים, אמנות ותרבות.

צפייה מהנה לכולם!


תגלית מרעישה – ד"ש מלפני 6,000 שנים במדבר יהודה...

לרגע הזה חיכו 60 שנה - ממצאים מדהימים נמצאו השנה במדבר היהודה, ביניהם קטעי מגילות בנות 2,000 שנה עם פסוקים מהתנ"ך.

ב"מערת האימה" בנחל חבר, התלויה בין שמים וארץ, התגלו עשרות פיסות מגילת קלף ועליהן פסוקים ביוונית "אֵ֥לֶּה הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲשׂ֑וּ דַּבְּר֤וּ אֱמֶת֙ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֔הוּ אֱמֶת֙ וּמִשְׁפַּ֣ט שָׁל֔וֹם שִׁפְט֖וּ בְּשַׁעֲרֵיכֶֽם׃ וְאִ֣ישׁ אֶת־רָעַ֣ת רֵעֵ֗הוּ אַֽל־תַּחְשְׁבוּ֙ בִּלְבַבְכֶ֔ם וּשְׁבֻ֥עַת שֶׁ֖קֶר אַֽל־תֶּאֱהָ֑בוּ כִּ֧י אֶת־כָּל־אֵ֛לֶּה אֲשֶׁ֥ר שָׂנֵ֖אתִי נְאֻם־יְהוָֽה".פסוקים אלו, מספר זכריה פרק ח', טז–יז, התגלו על עשרות פיסות מגילת קלף כתובות בנות כ-2,000 שנה. בנוסף נמצא באזור שלד של ילדה שחיה לפני 6,000 שנה, עטוף בד, שעבר תהליך מומיפיקציה, גם סל ענק בעל מכסה שנשמר באופן חריג הודות לטמפרטורות הגבוהות והיובש הקיצוני במשך 10,500 שנה, מסרק כינים בן 2000 ומטבעות... (תצלום עופר שיאון רשות העתיקות).

מסע אל האוצרות הנסתרים, המערות, המצוקים, והארכיאולוגים של ימינו שנלחמים בשודדי העתיקות. הכתבה של אורן אהרוני. (בהמשך הגיליון כתבה על המרדפים אחרי שודדי העתיקות).

https://www.youtube.com/watch?v=T47v4PNsrZE&list=RDCMUC_HwfTAcjBESKZRJq6BTCpg&start_radio=1&t=29


האדם המוסרי והאדם הכלכלי: האם שני "המינים" השונים אי פעם ייפגשו?

האם כל אחד מאיתנו נושא בקרבו, או על כתפיו, שני א/נשים קטנים, שלוחשים לו באוזן כיצד לפעול ולהתנהל? ואולי אנו נחלקים לשני מינים שונים של אנשים: אלה שכל התנהלותם סובבת סביב הרעיון של מיקסום רווחים מול אלה שהתנהגותם נקבעת בראש ובראשונה על ידי נורמות אתיות ומוסריות?

פרופ' מנואל טרכטנברג מבית הספר לכלכלה, אוני' ת"א, מנסה לעשות סדר בדברים ולענות על השאלה ביחד עם הקהל.

https://www.youtube.com/watch?v=L2J27sTiX-s


רביעייה מספר 19 בדו מז'ור לכלי קשת ק'465 {דיסוננסים} של התזמורת הפילהרמונית הישראלית

בתוכנית הפעם: "רביעיית הדיסוננסים״ של מוצרט, מנגנים: בכינור- הנגנים הראשיים דוד רדזינסקי ודומיטרו פוצ'יטרי, בוויולה - הנגנית הראשונה מרים הרטמן ובצ'לו - הנגן הראשון עמנואלה סילבסטרי.

"רביעיית הדיסוננסים" היא האחרונה מבין שש רביעיות לכלי קשת שהקדיש מוצרט ליוזף היידן ומציגה פן מפתיע ומאתגר ביצירתו של הגאון המוזיקלי: הרמוניה נועזת ומסובכת לפרקים, השונה בתכלית מתדמיתו של המלחין.

כה שונה, עד שהיו מוזיקאים בני התקופה שסברו שמוצרט טעה בכתב היד של היצירה. אך היידן פסק: "אם מוצרט כתב כך, זה אכן כך!".

https://www.youtube.com/watch?v=M88G2-DFVEA


כך עבד המחשב הראשון בעולם

"המנגנון מאנטיקיתרה" שהתגלה ליד האי אנטיקיתרה, ונקרא על שמו, ריתק את החוקרים במשך זמן רב.

זו היתה מכונת חישוב אנלוגית קדומה בה השתמשו ככל הנראה כדי לחשב מיקומים אסטרונומיים של גרמי שמיים ולנבא מתי יתרחשו ליקויי חמה ולבנה. אבל רק כשליש מהמכשיר שרד, והמדענים לא ידעו בדיוק כיצד תיפקד וכיצד נראה.

פרופ' אילן מנוליס ממכון ויצמן, שעמד בראש מצפה הכוכבים במכון, הרצה לחברי מועדון האוניברסיטה בנושא. הוא קרא לגילוי המנגנון "אחת התגליות החשובות ביותר בהבנת העולם העתיק".

אולם מאז מתן ההרצאה חלו התפתחויות מעניינות במחקר המנגנון.

במחקרים קודמים התברר כיצד נראה החלק האחורי של המנגנון, אולם החלק הקדמי נותר בגדר השערה. כעת סבורים מדענים מיוניברסיטי קולג' של לונדון, כי בעזרת מודלים ממוחשבים תלת-ממדים הם פיצחו סוף-סוף כיצד נראה אותו מכשיר (תצלום של UCL).

https://www.youtube.com/watch?v=2L_YGzqA_aY


הצגה: הבימה - מי מפחד מוירג'יניה וולף? הצגת בכורה מה-16/08/2018. על ההצגה:

ג'ורג', פרופסור להיסטוריה ואשתו מרתה, בתו של נשיא האוניברסיטה, מארחים זוג צעיר - ביולוג שאפתן שהצטרף לסגל המרצים ואשתו השברירית. הרביעייה עוברת מסע ארוך אל תוך הלילה, הכולל שעשועים אכזריים ומסוכנים. חילופי הדברים האלימים חושפים את מערכות היחסים בין בני הזוג. האורחים הופכים לכלי נשק במאבק הפראי של המארחים, מאבק המתנהל ביניהם כל חייהם. הדיאלוג השנון והמבריק מגלה את הפנים האמתיות המסתתרות מתחת למוסכמות החברתיות. הוא מאלץ את הדמויות להגיע עד לתהומות הכנות, גם אם היא מכאיבה, ומצליח לרגש, לעורר מחשבה, להצליף ולהצחיק.

יוצרים: מאת: אדוארד אוֹלבּי, תרגום: דורי פרנס, בימוי: אילן רונן, שחקנים מרתה: מאיה מעוז, ג'ורג': גיל פרנק, מיצי: דניאל גל, ניק: רוי מילר.

https://www.youtube.com/watch?v=nLwafDm9qac


תחקיר: אם לא חסרות דירות בישראל – מדוע המחירים עדיין כל כך גבוהים?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה שיש בישראל 2.7 מיליון דירות, אך מצד שני יש 2.6 מיליון משקי בית. מתוך משחקי הכיס עם שאול אמסטרדמסקי.

https://www.youtube.com/watch?v=IrdrhrkY11A


הנילוס – מסע על גדות הנהר הארוך בעולם | סרט טבע דוקומנטרי

סרט תיעודי זה מציג בפנינו תמונה של נופים ואנשים החיים ומתפרנסים מנהר הנילוס, בין אופטימיות למסורת, בין פנטזיה ויצירתיות לבין מציאות.

מסע לאורך מקור החיים של מצרים.

https://www.youtube.com/watch?v=5U2JXUVdVS4


לב ביוני? לב שבור? - האם בקרוב לא יהיה מחסור בלבבות לתרומה?

השתלנו לראשונה לב מלאכותי, אך האם נוכל להנדס לב שמתקן את עצמו? זה לא מדע בדיוני!

הרצאתו של רון פיינר, דוקטורנט המתמחה בהנדסה של רקמות לב.

רון פיינר קם מדי בוקר אל מעבדה שקוראת תיגר על מחלות לב. הוא מסביר כיצד הוא משלב במחקר הדוקטורט שלו בין שיטות ייצור אלקטרוניות מתעשיית הסיליקון ומתעשיית השבבים הגמישים לבין הנדסה של רקמות לב, על מנת לפתור את בעיית המחסור בלבבות לתרומה. אולי המחקר שלו יצליח להתגבר על בעית המחסור בלבבות לתרומה?

https://www.youtube.com/watch?v=J_G9Jwzs9qs&t=13s


שני הקרנפים הללו הם האחרונים מסוגם

מתוך הסידרה של ה BBC "שבעה עולמות, כוכב לכת אחד".

בסוואנות של קניה, שני קרנפים לבנים צפוניים נקביים, נג'ין ופטו, מלחכים שבעי רצון את הדשא. אלו הן שתי הקרנפות הלבנות הצפוניות האחרונות הידועות שנותרו על כדור הארץ. מינן נכחד מבחינה תפקודית - ללא זכר, הקרנפים הלבנים לא יכולים להתרבות. ועדיין, קיימת תקווה להחיות את הקרנף הלבן הצפוני. כיצד זה יכול להיות? הקרנפים נמצאים באיום מתמיד משנות ה-70', אז החלו ציידים לצוד פריטים ממין זה עבור הקרניים שלהם. האם המדע יכול להציל את אחרוני הענקים הללו?

בסרטון הבא תוכלו ללמוד על הדרך שעשויה להוות פתרון מדעי להצלת בעלי חיים בסכנת הכחדה. 1.6 מיליון צופים.

https://www.youtube.com/watch?v=Q8eh58Z249o


מחקר: נוגדנים לקורונה נמצאו בחלב אם של נשים שהתחסנו

הנוגדנים נמצאו כבר אחרי מנת חיסון אחת ובשיעור גבוה יותר כשבוע לאחר מנת החיסון השנייה. אחד החוקרים לכאן חדשות: "מוקדם להסיק מסקנות, אך התוצאות הן אינדיקציה מעוררת תקווה לכך שנשים מניקות עשויות לתרום להגנה על התינוקות שלהן מפני קורונה". כתבתו של איתי שיקמן.

https://www.youtube.com/watch?v=_CfSAj81wbo


מופע בידור: הוליווד בווינה

מופע בידור המתקיים מידי שנה בווינה. "הוליווד בווינה" עוסק במוטו "לילה באוסקר". התזמורת הסימפונית של רדיו ORF וינה, בניצוחו של קית 'לוקהארט, יוצאת למסע זוהר במאה שנות מוזיקת ​​קולנוע ופורסת את השטיח האדום לסרטים והלחנים הגדולים שזכו באוסקר. התוכנית כוללת מוסיקה תזמורתית מסרטי פולחן כמו "אמריקאי בפריז", "הקוסם מארץ עוץ", "מלתעות" ועוד רבים וטובים. אורח הכבוד הוא גבריאל יארד, שקיבל פרס אוסקר בשנת 1997 על מוזיקת ​​הקולנוע על הדרמה "הפצוע האנגלי". הוא מנגן את שיר הנושא בעצמו על הפסנתר. אורח נוסף הוא מארק שיימן, שמנגן את הקומפוזיציה שלו עבור "מרי פופינס חוזרת" על הפסנתר ושר עם זוכת הגראמי ג'ודית היל. ברברה רט וריינר קפלינגר מארחים את הגאלה באנגלית ובגרמנית. ללא תרגום.

https://www.youtube.com/watch?v=JeDJR_nVr-k


מה מתחולל בתוך העיניים שלנו?

העין האנושית היא האיבר השני המורכב ביותר אחרי המוח. איך בדיוק עובדת העין האנושית? כיצד העיניים שלנו רואות? העין האנושית היא איבר מדהים! הידעתם למשל, כי האישון אינו עיגול שחור בגלגל העין כי אם... חור? והוא נדמה כשחור, כי אין אור בתוך העין! האישון אדום בתמונות פלאש כי האור מהמצלמה עובר אל אחורי העין. שמעתם אי פעם שלקרנית אין כלי דם? העיניים מקבלות חמצן ישירות מהאוויר, וכך העיניים "נושמות"! בנוסף, העין מלאה בעצבים רגישים במיוחד. כשהם חשים משהו זר, השרירים המהירים ביותר בגופנו יוצאים לעבודה. סרטון באנימציה עכשווית הנוגע באיבר הרגיש בגוף...

https://www.youtube.com/watch?v=eySkNWTI03Q


צוהר לצפון קוריאה - סרט דוקומנטרי על החיים בצפון קוריאה

סרט תיעודי זה מספק תובנות ייחודיות על חיי היומיום במדינה המזרח-אסייתית, הדיקטטורה הסטליניסטית האחרונה, אדמתו של הדיקטטור קים ג'ונג און, המקושרת עם מצעדים צבאיים וניסויים בטילים גרעיניים. כיצד נראים חיי היומיום של 25 מיליון צפון קוריאנים? האם מותר להם לצחוק, לרקוד ולהתחתן? מה הם אוכלים? לאן הם יוצאים לחופשה? על שאלות אלו קשה להשיב בהתחשב בבידוד האוכלוסייה משאר העולם. יוצרי הסרט ביקרו אנשים שחיו במדינה ההררית המבודדת במשך שלושה דורות. במשך שמונה שנים ביקרו בצפון קוריאה ארבעים פעמים כדי להשתתף בפסטיבלים ובטקסים, לבקר במפעלים ולהאזין לתחרויות שירה. הסרט התיעודי נותן מעט תובנה על חיי היומיום בצפון קוריאה ועוזר לנו להבין כיצד המדינה הענייה והמבודדת שרדה את תום המלחמה הקרה, את הרעב של שנות התשעים ואת הסכסוך הדיפלומטי והצבאי הבלתי נגמר. מעל 11.5 מיליון צופים.

https://www.youtube.com/watch?v=StjIv33zJ9c


כך מועכים מטוס - גריטת מטוס אל על שיצא משירות

חברת התעופה הישראלית נפרדה סופית ממטוס בואינג 747 "ראשון לציון" וממטוס בואינג 767 "רחובות". כך נראו רגעיו האחרונים של מטוס הג'מבו. 15 מיליון צופים.

https://www.youtube.com/watch?v=vjEvAxDy_t4&list=RDCMUCpSSzrovhI4fA2PQNItecUA&index=20


"כמו למחוק 3,000 שנה מההיסטוריה": המרדפים אחרי שודדי העתיקות

בהמשך לכתבה שהצגנו בתחילת הגיליון - לילה עם אנשי היחידה למניעת שוד עתיקות, שמצאו עצמם עסוקים במיוחד בשנת הקורונה, ותיעוד דרמטי ממרדף אחר שודדים בזמן אמת. פרק 1 בסדרת הכתבות "ישראל של מטה" של גיל ליטמן.

https://www.youtube.com/watch?v=uUDYwim-OXk

מהפיכת ״הגנטיקה החדשה״ סיכויים וסיכונים

פותח בדברים פרופ׳ גידי רכבי, המטולוג, אונקולוג ילדים, חוקר מדעי החיים ורפואה.

מרצה - פרופ׳ יוסי שילה, אוני' ת"א חתן פרס ישראל, שהקדיש את חייו למחלה גנטית נדירה עד לפענוח הגן. בדק מה החלבון של המחלה עושה וכיצד ניתן להשליך זאת על מחלות אחרות כמו סרטן למשל. המהפכה איפשרה לחדור אל מולקולת הדי.אנ.איי. ומולקולות נוספות. בגרעין התא מקופלת מולקולת הדי.אנ.איי – הגנום, בעל התכונות התורשתיות. לדבריו, עקרונות המהפכה פשוטים למדי. בני האדם בד"כ שונים זה מזה בשל המטען התורשתי (וגם הסביבתי...). גוף האדם בנוי מתאים ואחד מסוגי המולקולות העיקריות שבונות את התאים והרקמות הם החלבונים. הרצף של החלבונים קובע את המבנה המרחבי ומבנים עם חלבונים נוספים. הרצאה המפשטת נושא חשוב ומורכב, גם ללא רקע ביולוגי.

https://www.youtube.com/watch?v=DLVA-G3J_WA


אמנות מוסברת: דיוקן ארנולפיני מאת יאן ואן אייק

דיוקן ארנולפיני מאת יאן ואן אייק סיקרן את ההיסטוריונים מאז צויר בשנת 1434. הוא נותח אולי יותר מכל ציור אחר בהיסטוריה, ובתוך כך, הופך למסתורי עוד יותר.

בתקופת ימי הביניים, ההתרחבות המהירה במסחר הובילה לעלייתו של מעמד חדש, מעמד הסוחרים העשיר והחזק. ברוז 'במאה ה-15 הייתה מרכז הסחר הבינלאומי, והגיעו אליה מכל רחבי העולם לסחור תוך רצון להתעשר, כולל הארנולפינים מלוקה באיטליה.

ככל שהסוחרים הללו התעשרו, התיאבון שלהם למעמד חברתי הלך וגבר. אחת הדרכים האולטימטיביות להפגין את העושר הייתה להזמין דיוקן. ובשנת 1430, דיוקן מאת יאן ואן אייק היה סמל הסטטוס הבלעדי ביותר...

https://www.youtube.com/watch?v=T15Kv6dtYO0


שרידי קרפדות ערופות ראש בקנקן ועדויות לגידול תמר והדס התגלו בקבר מלפני 4,000 שנה

מדוע הונחו קרפדות ערופות ראש בקנקן בתוך קבר בן 4,000 שנה בירושלים? ממצאים מסקרנים שופכים אור על מנהגי הקבורה בתקופה הכנענית (הברונזה התיכונה). במחקר החדש, נבדקו שרידים מתוך כלים שהונחו בקבר כמנחות קבורה בשיטות מדעיות מתקדמות. זאת, תוך שיתוף פעולה בין מוסדות אקדמאים שונים, בהובלת שועה קיסלביץ וזוהר תורג'מן-יפה מרשות העתיקות ובשיתוף עם ד"ר דפנה לנגוט מהמכון לארכיאולוגיה ומוזאון הטבע ע"ש שטינהרדט שבאוני' תל-אביב, ד"ר ליאור וייסברוד ממכון זינמן באוני' חיפה, ד"ר דוד אילן, ראש המכון למקרא ולעתיקות ע"ש נלסון גליק מההיברו יוניון קולג' ונתן בן ארי מרשות העתיקות. "החפירה הזו, בזכות שימוש בכלי מחקר מתקדמים, מאפשרת לנו להיחשף למורכבות טקסי הקבורה". לדברי קיסילביץ ותורג'מן-יפה, "עבור ארכיאולוג, מציאת קברים שנאטמו במכוון כבר בעת העתיקה, היא אוצר שלא יסולא בפז, משום שהם מהווים קפסולה של זמן המאפשרת לפגוש את הדברים כמעט כפי שהושארו..."

https://www.youtube.com/watch?v=R7wM65vG6x8


המישורים המוצפים של סאווה - גן העדן הסודי של קרואטיה

מדי שנה, בקרואטיה, מתרחש אירוע קבוע: אחרי שהשלג נמס, המים זורמים מהאלפים בגל ענק לעבר זאגרב ובלגרד. תהליך זה מוביל לעלייה במפלס המים של נהר הסאווה בכעשרה מטרים. השיטפונות השנתיים לא רק יוצרים מאגר שימור טבעי, אלא שלצד הסאווה שוכן גן עדן טבעי, ייחודי במרכז אירופה. יערות הסחף עשירים במינים, ובהם דגים טורפים עצומים כמו שפמנון. מישורי ההצפה הפוריים של הסאווה הם מקום מנוחה חשוב ליותר מ-240 מיני ציפורים. גזעי בעלי חיים שונים מבלים כמעט כל השנה במישורי ההצפה. הם ניזונים מכרי דשא הסחף, שומרים על שלוליות ובורות בוץ פתוחים תוך כדי התפלשות, וכמכסחי דשא חיים הם דואגים שהאחו הלח לא יהפוך ליערות אלון צפופים. הודות לחקלאות מרעה מסורתית זו, יותר מ-700 זוגות של חסידות לבנה מתרבות בפארק הלאומי. משטחי ההצפה של סאווה מאפשרים לנו להציץ אל עבר היבשה ובו זמנית, להמחיש כיצד ניתן לשכלל את ההגנה מפני הצפות בערים הגדולות.

https://www.youtube.com/watch?v=5BzVS7YKAGA


היסטוריה: איזבלה מצרפת מלכת אנגלית

איזבלה ידועה בתור "הזאבה מצרפת". בגיל 12 בלבד איזבלה נישאה למלך אנגליה אדוארד השני. לא היה לו עניין בנשים, הוא העדיף את חברת הגברים האהובים עליו. לאחר שסבלה במשך 20 שנה, היא קשרה לרצוח את בעלה המתעלל, לפלוש לאנגליה בעזרת אהובה, ולתפוס את כס המלוכה עבור בנה. ממש טלנובלה...

https://www.youtube.com/watch?v=15m5MFSCWGw


מוזיאון ה-DNA: אוצי איש הקרח | סיור מודרך

בסתיו 1991 גילו שני מטיילים בהרי האלפים באוצטל את שרידיו החנוטים של גבר בן 5,300. המומיה המכונה "אוצי" איש הקרח ורכושו מהווה כעת חלון לחיים באירופה הפרהיסטורית, שהשתמרה במקפיא הנשלט בבקרת אקלים במוזיאון לארכיאולוגיה בדרום טירול באיטליה. הצטרפו לאמנדה מקבריאן במרכז למידת הדנ"א בכדי לראות את ההעתק של אוצי איש הקרח וללמוד מה גופתו, דנ"א וחפציו של אוצי מספרים לנו על האדם הניאוליתי.

https://www.youtube.com/watch?v=w1KgN4kLP7o


נגן הקונטרבס גלעד אפרת בנעימה – ארצי האהובה

עיבוד מוסיקה מונגולית מסורתית מאת גלעד אפרת ושי אבן.

https://www.youtube.com/watch?v=76AW5CUL1X0


פיזיו פודקאסט - הסיפור מעורר ההשראה של מורן סמואל – אירית סמילנסקי מראיינת

ביום בהיר אחד, אשה צעירה בת 24, שחקנית כדורסל, פיזיותרפיסטית שנה ב', סמל בריאות, עוברת "שבץ בעמוד השדרה". מורן נותרה משותקת אך היא לא ויתרה, סיימה לימודי פיזיו, הקימה משפחה, זכתה במדליה אולימפית וכעת היא בדרכה לאולימפיאדת טוקיו.

https://www.youtube.com/watch?v=8pdIYEXfJNg


פנטטוניקס | קבוצת א-קפלה מטקסס מבצעת את "רפסודיה בוהמית" של קווין

פנטטוניקס זכתה בשלושה פרסי גראמי: הם היו מקהלת הא-קפלה הראשונה שזכתה בעיבוד הטוב ביותר, אינסטרומנטלי או א-קפלה, ועשו זאת ב-2015 וב-2016, וקבוצת הקאנטרי הטובה ביותר בשנת 2017.

מעל 113 מיליון צופים!

https://www.youtube.com/watch?v=ojRj2JK5oCI&list=RDLRP8d7hhpoQ&index=4


ובאותו עניין, רפסודיה בוהמית לתזמורת סימפונית וסולו ויולה. הקלטת הסטודיו עם תזמורת אוניברסיטת אינדיאנה. מעל 9 מיליון צופים.

https://www.youtube.com/watch?v=aCFnzSCzoYA&list=RDMM&index=25


מה עושה החללית גאיה ומהן מטרותיה?

פרופ' שי צוקר: "ההופעה הגדולה בשמיים - מסעה של החללית גאיה".

פרופ' שי צוקר נמנה על צוות החוקרים המנתח את נתוני המסע של החללית, נתונים הצפויים לייצר מהפכה בעולם האסטרונומיה.

https://www.youtube.com/watch?v=FbX-VeX0MJ4


לווייתני זרע הטיטאנים של מעמקי הים

מדענים המצוידים בטכנולוגיה חדישה, עוקבים אחר לווייתני הזרע כאשר הם צוללים לעומק של 1,584 מטר. מאמציהם אינם לשווא שכן ממצאים חדשים ומדהימים נחשפים על חייהם של היצורים הללו. עם זאת, ממצאים אלו מציבים גם שאלות חדשות. האם הרמות הגוברות של רעש מעשה ידי אדם, המזהמים את האוקיאנוס, משפיעים על הלווייתנים ומכריחים אותם לשחות לאזור שמחוץ לבית הגידול הטבעי שלהם, כמו המים הרדודים של הים הצפוני? מספר לווייתני הזרע ש"נתקעו" בים הצפוני עלה ב -1000% בשנות התשעים. באותה תקופה ממש גדל גם החיפוש המסחרי אחר נפט במים הללו באמצעות טכנולוגיות סונאר סייסמיות. האם יכול להיות שקיים קשר בין השניים?

לווייתני זרע: Titans of the Deep משלבים מחקר מדעי חלוצי עם טכנולוגיה מתקדמת על מנת לחשוף את העולם המסתורי של לוויתן הזרע ולהציג את הבעיות שעומדות בפניו ובעלי חיים רבים אחרים כיום.

https://www.youtube.com/watch?v=RhcFCONHZvA


גם להיכנע צריך לדעת - כשראש העיר ירושלים ניסה להיכנע לבריטים

פרשיה המוצגת בסרטון קצר של הספרייה הלאומית, מתוך הפרויקט המיוחד "1917: השנה ששינתה את גורלו של העם היהודי".

https://www.youtube.com/watch?v=I-1SbfCy_AM&list=PLwVb3w40WCbzm6dTWeAgSilRM_Ea_L2Ki


"דו קרב המוריקון" - "הסנדק" ועוד בביצוע התזמורת הלאומית הדנית

בינואר 2018, תאגיד השידור הדני (DR) שידר קונצרט בשם "דו קרב המוריקון" בביצוע התזמורת הסימפונית הלאומית הדנית / DR SymfoniOrkestret, מקהלת הקונצרט הלאומית הדנית עם סולנים שונים בניצוחה של שרה היקס. המוסיקה שבוצעה הייתה ממגוון רחב של סרטים מערביים וסרטי מאפיה המשקפים נקודות מבט שונות על סרטי הספגטי איטלקי-אמריקאי וסגנון מוזיקת ​​קולנוע.

המלחינים המוצגים היו אניו מוריקונה, ברנרד הרמן, נינו רוטה וסוני בונו עם מוסיקה מסרטים של סרג'יו לאונה, קוונטין טרנטינו, בריאן דפלמה ופרנסיס פורד קופולה.

https://www.youtube.com/watch?v=X-jdl9hcCeg


פריצות הדרך הגדולות בביולוגיה בשנת 2020

בשנת 2020, מחקר הנגיף SARS-CoV-2היה ללא ספק בגדר העדיפות הדחופה ביותר. אך היו גם פריצות דרך עיקריות בתחומים אחרים. ברצוננו להקדיש רגע לפריצות הדרך הללו:

1. השנה נודע לנו שהמעטנו מאוד בכוח המחשוב של המוח האנושי. החוקרים מבינים שאפילו "הזרועות הדנדריטיות" של הנוירונים מסוגלות לעבד מידע, מה שאומר שכל נוירון עשוי להיות "מחשב קטן" בפני עצמו.

2. תורת המידע החדשה של האינדיבידואליות 'מדמיינת' מחדש את הדרך בה ביולוגים חשבו באופן מסורתי על אינדיבידואליות. חמושים בתורת המידע, החוקרים מצאו קריטריונים אובייקטיביים להגדרת דרגות האינדיבידואליות באורגניזמים.

3. מחסור בשינה גורם למוות בתוך שבועות. יותר ממאה שנות בדיקה לא הצליחו להסביר מדוע חוסר שינה כה קטלני. השנה סוף סוף נמצאה תשובה - לא בתוך המוח, כצפוי, אלא בתוך המעיים!

https://www.youtube.com/watch?v=YpDsA7SE-3c&list=RDCMUCTpmmkp1E4nmZqWPS-dl5bg&index=2


"יוסטון נתקלנו בבעיה": אסון אפולו 13 - כישלון מוצלח...

"יוסטון, נתקלנו בבעיה" הוא הביטוי המפורסם ששודר מאפולו 13 לבקרת המשימה על הפיצוץ הקטלני ששינה באופן דרמטי את המשימה.

במלאת 51 שנה למשימת אפולו 13 אנו צופים בניצחון צוות בקרת המשימה והאסטרונאוטים, ומפיקים לקח מהאירועים שנלמדו. משימת אפולו 13 זכתה לכינוי "כישלון מוצלח", כישלון במשימה שלא עלה בחיי אדם... כ-3 מיליון צופים.

https://www.youtube.com/watch?v=MdvoA-sjs0A


כיצד נראה הצאצא של כריש פטיש? קו המשווה מהאוויר | סידרה של הבי בי סי

גורדון מצטרף לביולוג הימי אדוארדו אספינוזה כדי לחקור את הרגליהם של כרישי פטיש המצויים בסכנת הכחדה במים המוגנים של המנגרובים של גלאפגוס.

https://www.youtube.com/watch?v=1u0U5KrrxaI


תזמורת אחת – 30 סרטים

ביצוע ללא קהל בשל המגיפה של 30 נעימות מסרטים. ביצוע תזמורתי של המלחין סטיוארט ברמוול.

https://www.youtube.com/watch?v=bUL8NQy-3gw


ולקינוח ביצוע חדש של שולי רנד לשיר 'מחכים למשיח'

https://www.youtube.com/watch?v=3A5KcN36Ap4


החפירות בשכונת ארנונה: מרכז מנהלתי בממלכת יהודה יום רביעי, 24.3.21 ,י"א בניסן תשפ"א | 18:30-17:00 | ללא תשלום | בזום ובשידור ישיר בדף הפייסבוק מרצים: נריה ספיר ונתן בן־ארי, רשות העתיקות מגיב: פרופ' יובל גדות, אוניברסיטת תל אביב

https://act.ybz.org.il/he/mordot-arnona-243


בתקווה שנהניתם, מאחלים לכם סוף שבוע נפלא!