מועדון מהבית – מגזין מס' 43 או: נפוליאון הוא לא רק עוגה...
חברי מועדון יקרים,
הודעה חשובה!!!
האוניברסיטה וגם אנחנו, מועדון האוניברסיטה, יוצאים לחופשת הקיץ השנתית.
בהתאם לכך ברצוננו לעדכן כי בשבוע הבא לא יתפרסם המגזין "מועדון מהבית".
נחזור לפעילות באנרגיות מתפרצות חדשות מיד אחרי הפגרה.
הגיליון שלנו הפעם מוקדש לאחד והיחיד: נפוליאון.
נפוליאון בונפרטה. נפוליאון הראשון. נפוליאון המצביא הגדול!!!
מאחר שהחומר הוא רב, החלטנו לדגום עבורכם טעימות קטנות מהנושא.
ונתחיל ב-15 עובדות שלא ידעתם על נפוליאון:
בסרטון Alux.com זה ננסה לענות על שאלות ביניהן:
• האם נפוליאון היה יורש למהפכה הצרפתית ?!
• מדוע נכשל נפוליאון ברוסיה בשנת 1812 ?!
• כמה גבוה היה נפוליאון ?!
• מדוע מתואר נפוליאון עם ידו במעילו ?!
• איך קוראים לסוסו של נפוליאון ?!
• איזה סוג של מנהיג היה נפוליאון בונפרטה?!
• מי היה נפוליאון בונפרטה ?!
• איך נפוליאון מת ?!
נפוליאון – הקשר הישראלי
הישראלי המקושר לנפוליאון הוא ללא כל ספק מכרנו ומיודענו הוותיק אלון קליבנוב. להלן שתי הרצאות שלו ועוד אחת שניתנת אך ורק לחברי המועדון. תוכלו לבחור אחת מן ההרצאות או לצפות בשלושתן...
הרצאה ראשונה:
אלון קליבנוב על: נפוליאון כמפיץ המהפכה הצרפתית
הרצאה שנייה:
אלון קליבנוב על" הציוני הראשון? נפוליאון והעם היהודי
הרצאה שלישית – קישור ייחודי אך ורק לחברי המועדון (להרצאה שהתקיימה בזום):
אלון קליבנוב על: מלחמה, שלום ו״מלחמה ושלום״ - רוסיה 1812 מנפוליאון ועד טולסטוי
נפוליאון והמכתב להקמת מדינה יהודית ב-1799
בתערוכה של הספרייה הלאומית נחשף מכתב שנשלח לפטרונו של נפוליאון, שבו מציע הכותב ליהודים להצטרף למסע לארץ ישראל. ד"ר מילכה לוי רובין הסבירה בראיון לאולפן ynet מה היו מניעי הכותב: "להבנתו - כשהיהודים ישובו לארצם, בעצם תגיע אחרית הימים ובסופו של דבר הם גם יתנצרו".
קישור לכתבה ב-Ynet ובה גם סרטון המסביר על הקשר הציוני של נפוליאון.
נפוליאון באמנות
הגלריה לאמנות מציגה: ביקור נפוליאון את חולי הדבר ביפו.
נפוליון חי או מת - הצגה מלאה | תיאטרון החאן
הקיסר נפוליון בונפרטה נמלט מעולם המתים אל המאה התשע עשרה. הוא מבקש לשוב לחיים ולתקן את הטעות הגדולה שלו: הפלישה לרוסיה. בעקבותיו דולקים כל שדי עולם התוהו ובראשם: סאמדי ולילית – מלכי השאול. במאמציהם לעצור את הנפטר המתפרע הם מפזרים בכל אירופה נפוליונים מזויפים, בתקווה שהמת יתבלבל, יתעייף וישוב עימם לעולם המתים. גם בריגלה – רוצח שכיר, הנשכר על ידי המאפיה הנפוליטנית לרצוח את הקיסר, מתרוצץ לו בין עשרות הדמויות המאכלסות את אירופה בין השנים 1814-1806.
מחזה עם פזמונים מאת נסים אלוני. עיבוד ובימוי: אודי בן משה. ההצגה זכתה בפרס התיאטרון לשנת 2017 על עיצוב התלבושות שהוענק ליהודית אהרון ופרס עיצוב התאורה הטוב של השנה הוענק לרוני כהן.
נפוליאון והולדת האגיפטולוגיה
האגיפטולוגיה הינה המדע העוסק בחקר מצרים העתיק: תולדותיה, לשונה, ממצאיה הארכאולוגיים, האמנות שלה, דתה, משפטה, חיי החברה שלה וכלכלתה – למן ראשיתה ועד הכיבוש הערבי בשנת 641. המילה אגיפטולוגיה מורכבת משמה הלועזי של מצרים והמילה היוונית 'לוגיה' שמשמעותה: תורה, לימוד (מתוך וויקיפדיה). כשלמדנו אגיפטולוגיה באוניברסיטת תל אביב, היינו קבוצה של 6 סטודנטים בלבד ונסענו למצרים בין המשלחות הראשונות שביקרו בה לאחר הסכם השלום.
גילוי אבן הרוזטה על ידי נפוליאון היוותה את 'יריית הפתיחה' לתורה זו.
רוזטה הוא בעצם עיוות שמו של הכפר אל ראשיד במצריים, שם התגלתה על ידי צבאו של נפוליאון האבן שנחשבת לגילוי הארכאולוגי החשוב ביותר בכל הזמנים.
וכך השתמשו באבן הרוזטה לפענוח הירוגליפים:
בונפרטה: המסע לגילוי המזרח
הקמפיין המצרי: סרט תיעודי על מסעו של נפוליאון אל מצרים העתיקה.
כל הצלחה מתחילה בכיבוש הראשון
הניצחון הראשון של נפוליאון בטולון 1793.
מה בין מוסיקה קלאסית לנפוליאון?
אירואיקה (באיטלקית: הירואית) – הסימפוניה השלישית של בטהובן, הינה אחת מיצירותיו המפורסמות ביותר של בטהובן, כשבמקור כוונתו הייתה להקדישה לנפוליאון בונפרטה, שאותו ואת האידיאלים של המהפכה הצרפתית בטהובן העריץ. בטהובן הבין אולם, שאין זה כלכלי להקדיש את היצירה לבונפרטה והוא הקדישה לנסיך לובקוביץ במקום וכינה אותה "בונפרטה". אנקדוטה מפורסמת בהקשר זה נמצאת בכתביו של תלמידו של בטהובן, פרדיננד ריס. במאי 1804, כשריס סיפר לבטהובן שנפוליאון הכתיר עצמו קיסר, בטהובן התרתח, לקח בידיו את העמוד הראשון של הפרטיטורה וקרע אותו. אולם שלושה חודשים לאחר מכן, כתב בטהובן לבית ההוצאה שלו ש"כותרת הסימפוניה היא בעצם בונפרטה". כמו כן, על הדף הראשון של עותק של הפרטיטורה שהועתקה בידי מעתיק, שממנו נמחקה ההקדשה לבונפרטה, הוסיף בטהובן בעפרון את המילים "נכתב על אודות בונפרטה". בסופו של דבר, כשיצאה היצירה לאור בשנת 1806, בטהובן נתן לה את הכותרת "סימפוניה הרואית, הולחנה לחגיגת זכרו של אדם גדול" הכוונה באדם גדול זה הייתה אולי לגיבור אידיאלי שאינו קיים, אך יותר סביר שהייתה זו רוח ההרואיות עצמה, שבטהובן העריך ואליה התכוון. ישנם גם האומרים, שבטהובן התייחס לזכר טבעו של נפוליאון, כפי שראה אותו, לפנים, כשרחש לו כבוד.
בטהובן כתב את רוב הסימפוניה בסביבות סוף שנת 1803 והשלים אותה בתחילת 1804. הביצוע הראשון של היצירה התקיים בקיץ 1804 בטירת הנסיך הנסיך לובקוביץ בבוהמיה. ביצוע הבכורה הציבורי התקיים בתיאטר אן דר וין בווינה ב-7 באפריל 1805 בניצוחו של המלחין (מתוך וויקיפדיה).
התמונה של הדף הראשון של האירואיקה שבטהובן מחק בזעם:
הביצוע של תזמורת ברלין לאירואיקה:
אסתרית בלצן על בטהובן אירואיקה - קונצרטו מס' 3 וסימפוניה מס' 3. קונצרט עם הסינפונייטה באר שבע בניצוחו של אלי יפה, מוזיאון תל אביב:
"עדיף כישלון מפואר מחלומות במגירה": הפתיחה 1812 מאת צ'ייקובסקי
הפתיחה 1812 (שמה המלא: הפתיחה החגיגית: "שנת 1812") היא יצירה תזמורתית מאת צ'ייקובסקי המנציחה את הפלישה הצרפתית הכושלת לרוסיה במלחמת רוסיה-צרפת (1812) ואת הנסיגה הרת־האסון של הגרנד ארמה - הצבא הגדול של נפוליאון, מאורע שסימן את 1812 כנקודת מפנה במלחמות הנפוליאוניות. היצירה ידועה בעיקר בשל השימוש ברעם התותחים המתקבל לעיתים, בייחוד במופעים הנערכים בחוץ, תוך שימוש בתותחים אמיתיים.
פלאש מוב* של האורברטורה 1812 של צ'ייקובסקי, התזמורת הסימפונית בנדה דאלגמסי בספרד.
*פלאש מוב היא התקבצות פתאומית במקום מסוים ולזמן קצר של אנשים, העושים דבר מה לא שגרתי או חסר משמעות לכאורה, ומתפזרים כהרף עין.
וביצוע של צבא יפן ליצירה 1812 עם תותחי הוביצר אמיתיים:
ואיך אפשר בלי מתכון ל: עוגת נפוליאון
עוגת ה"קרם שניט" ידועה בכינויה "עוגת נפוליאון". ומי יודע למה?
נפוליאון (מתוך האתר של דני בר: https://bit.ly/2Q9WjbG):
השם נפוליאון נקרא לעוגה זו לראשונה בספר מתכונים צרפתי משנת 1890 – הרבה אחרי נפוליאון. יש גרסאות רבות מדוע המאכל נקרא "נפוליאון."
למשל סיפור על נפוליאון ועוגת נפוליאון. נפוליאון אהב את העוגה ולקראת קרב ווטרלו Waterloo בשנת 1815, הוא אכל הרבה מהעוגה וסבל מכאבי בטן שהיו הסיבה לתבוסתו. האנגלים המנצחים החליטו להסב את שם העוגה ולקרוא לה על שם הקיסר המובס.
אז הנה מתכון לעוגה האהובה ב-10 דקות הכנה (https://www.10dakot.co.il/)
מצרכים:
400 גרם בצק עלים מרודד (שהופשר כל הלילה במקרר או שעתיים בטמפ' החדר)
1 מיכל (250 ג') שמנת מתוקה/ קצפת צמחית
1 חבילת אינסטנט פודינג וניל (80 ג')
1 כוס (240 מ"ל) חלב/ חלב קוקוס
לקישוט: אבקת סוכר
אופן הכנה:
מחממים תנור ל180 מעלות.
פורשים את בצק העלים על משטח עבודה, מרדדים דק ומחלקים ל-3 מלבנים שווים.
מניחים את הבצקים בתבנית מרופדת בנייר אפיה, מחוררים בעזרת מזלג את הבצק במספר מקומות שונים ואופים במשך 40 דקות עד להזהבה ולאפיה מלאה. מוציאים ומצננים.
מקציפים שמנת מתוקה, חלב ואינסטנט פודינג וניל עד לקבלת קצפת יציבה.
מניחים על מגש עלה של בצק עלים אפוי. מעליו מורחים מחצית מכמות הקרם. מניחים מעל עלה נוסף ולוחצים מעט. מורחים את המחצית השנייה של הקרם וסוגרים מעל עם עלה נוסף. מפזרים מלמעלה אבקת סוכר.
מאחסנים במקרר.
ומי שרוצה לראות כיצד מכינים את העוגה בגירסה הרוסית, להלן סרטון שמסביר זאת:
ולקינוח: איך לקרוא (ולכתוב) 'כתב חרטומים'?
מה הם ההירוגליפים? הִירוֹגְלִיפִים (Hieroglyphs) הם השם הלועזי לכתב הַחַרְטומִּים, שהיה צורת הכתיבה של המצרים הקדמונים במצרים העתיקה. ההירוגליפים מציגים מילים וצלילים באמצעות סמלים וציורים. בכתב הַחַרְטומִּים המצרי היו יותר מ-2,000 סמלים שונים. פירוש המילה "הירוגליפים" הוא ביוונית "תחריטים קדושים".
הסרטון ילמד אתכם לכתוב לפחות את שמכם בהירוגליפים...
מאחלות לכולכם חופשה נעימה, בילויים נפלאים וסופשבוע משמח!
סיגל ושלומית, צוות המועדון.